Vayedaber

Simple Havroutah

Nidah

Daf 66b

לָא תִּחוֹף לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בַּחוֹל בְּנֶתֶר מִשּׁוּם דְּמִקְּטָף וּבַחוֹל מִשּׁוּם דִּמְסָרֵיךְ

Traduction

may not wash her hair with natron or with sand. The reason she may not wash her hair with natron is because natron pulls out hair, and that hair may remain sitting on her head and serve as an interposition between her and the water of the ritual bath. And similarly, she may not wash her hair with sand, because it sticks to her hair and it also serves as an interposition.

Rachi non traduit

לא תחוף. שערה:

מקטף. נותק שער ומתבלבל וחוצץ:

סריך. מדביק השער וחוצץ:

וְאָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אִשָּׁה לֹא תִּחוֹף אֶלָּא בְּחַמִּין אֲבָל לֹא בְּצוֹנֵן וַאֲפִילּוּ בְּחַמֵּי חַמָּה צוֹנֵן מַאי טַעְמָא לָא מִשּׁוּם דְּקָרִירֵי וּמְשָׁרוּ מַזְּיָיא

Traduction

And Ameimar said in the name of Rava: A woman washes her hair only with hot water, but not with cold water. But she may wash her hair even with hot water that was heated in the sun. What is the reason that she may not wash her hair with cold water? Because it is cold and causes the hair to harden, and the dirt will remain in the hair.

Rachi non traduit

ואפילו בחמי חמה. די לה בחמין שהוחמו בשמש:

דמשרו מזיא. מקשין את השערות ואין לכלוכן עובר:

וְאָמַר רָבָא לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְדִיחָה בֵּית קַמְטֵיהּ בְּמַיִם מֵיתִיבִי בֵּית הַקְּמָטִים וּבֵית הַסְּתָרִים אֵינָן צְרִיכִין לְבִיאַת מַיִם

Traduction

And Rava says: A man should always teach in his house that a woman should rinse any place with creases, e.g., her armpits, in water before she immerses in a ritual bath, to ensure that they are clean. The Gemara raises an objection from a baraita: Places with creases and any concealed part of the body do not require immersion in water. In other words, the immersion is valid even if the water does not touch those parts of the body. If so, why must she rinse them before immersing?

Rachi non traduit

קמטיה. בית השחי ובית הסתרים שלה:

נְהִי דְּבִיאַת מַיִם לָא בָּעֵינַן מְקוֹם הָרָאוּי לְבִיאַת מַיִם בָּעֵינַן כִּדְרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא כָּל הָרָאוּי לְבִילָּה אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ וְשֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ

Traduction

The Gemara answers: Granted that they do not require immersion in water, but we require that they must be a place that is suitable for immersion in water. This is in accordance with the opinion of Rabbi Zeira, as Rabbi Zeira says: For any amount of flour suitable for mingling with oil in a meal offering, mingling is not indispensable for it, i.e., it is valid even if it is not mixed. But for any amount of flour not suitable for mingling, e.g., if the quantity of flour is so great that the ingredients cannot be properly mixed, mingling is indispensable for it, and such a meal offering is invalid. This teaches a halakhic principle: There are certain actions that prevent the fulfillment of a mitzva if they are impossible, even if the actual performance of those actions are not indispensable to the mitzva.

Rachi non traduit

כל הראוי לבילה. במסכת מנחות ששים עשרונים הבאים בכלי אחד ראוין לבלול ואין בילה מעכבת בו שאם לא בלל כשר ושאין ראוי לבילה כגון ששים ואחד עשרונים בכלי אחד בילה מעכבת בו ופסולה הואיל ואי בעי לבלול לא מצי למבלל:

Tossefoth non traduit

כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. וא''ת הא בכמה מקומות כתיב בלולה ונימא שנה עליו הכתוב לעכב וי''ל דכולהו צריכי לגופייהו וקשה דנימא מדתנא בהו קרא בפרשת נשיאים תריסר זימני בלולה בשמן דמעכבא דהכי אמרינן בהקומץ רבה (מנחות יט:) דפריך לשמואל גבי מנחה דלא יליף דורות משעה דכתיב וימלא כפו ממנה לומר דשנה עליו הכתוב לעכב על מלא קומצו ופריך והא אמר שמואל מזרקות מקדשים את היבש דכתיב שניהם מלאים סולת ומשני שאני התם דתנא בהו קרא תריסר זימני לעכב ויש לומר דשמא יש שום דרשא בשום מקום דבילה לא מעכבא וא''ת כיון דלא מעכבא היכא דאין ראוי לבילה נמי ליתכשר ויש לומר דסברא הוא דכיון דקפיד קרא לכתחלה לעשות המצוה בעינן שיהא ראוי לכך אע''פ שאינו מעכב דאם לא כן נתבטלה המצוה לגמרי שלא היה יכול לעשותה וכן בכמה מקומות כגון ביאת מים דכתיב כל בשרו וממעטים בית הסתרים ומ''מ בעינן ראוי לביאת מים בכל בשרה וכן בכמה דוכתי וגבי ערל וטמא דמשלחין קרבנן אף על פי שאינן ראויים לסמיכה ולא מעכבין דהא רבינהו קרא דמזובו ולא מנגעו וקרא בהבאת קרבן מיירי ואמאי הא לא מצי סמיך ובפרק כל פסולי המוקדשין (זבחים לג.) דתכף לסמיכה שחיטה דאורייתא ואע''ג דלא טהר מנגעו משלח קרבן זיבה וא''ת אמאי לא בעינן ביאת מים לכתחילה בבית הסתרים כמו בילה וקריאה בחליצה ובביכורים וי''ל דאין סברא גבי טבילה שלא הקפידה תורה אלא שיטהר האדם ואין לומר דלכתחילה לבעי דכיון דבדיעבד טהור לכתחלה נמי לא בעי ותעלה לו טבילה אבל בילה ומקרא בכורים וחליצה מצות נינהו הלכך לכתחלה ליעבד וא''ת כיון דלכתחלה בעי' בילה במנחות (ד' יח:) גבי עיקר מילתיה דרבי זירא דקאמר מתנדב אדם מנחה של ס' עשרון ומביאה בכלי אחד מנחה של ס''א מביא ס' בכלי אחד ואחד בכלי אחד דקים להו דס' נבללין וס''א אין נבללין ופריך וכי אין נבללין מאי הוי והא תנן אם לא בלל כשר ומשני א''ר זירא כל הראוי וכו' ומאי פירכא כיון דלכתחילה מצוה לבלול משום הכי מצוה להביא בב' כלים לקיים בה מצות בלילה ואומר ר''י כיון שנדר מנחה של ס''א אינו יוצא ידי נדרו אם לא יביא מנחה גדולה הלכך כיון דדיעבד כשר בלא בילה יש לו להביא בכלי אחד לקיום נדרו ואע''ג דגבי ב' עשרונים קאמר אם רוצה מביא בב' כלים מ''מ גבי ס''א מוכח מילתא דנתכוין לקרבן גדול אי נמי מתנדב אדם מנחה קאי אמנחה אחת דאמרינן התם לעיל ומשום הכי לא בעי לפלוגינהו בשני כלים משום בילה כיון דאינה מעכבת מיהו קשה דהך סוגיא דהתם לר''ש דאית ליה דס''א אינן נבללים ור''ש פליג אדרבנן דקאמרי הרי עלי מנחה להביא בכלי אחד והביא בב' כלים דאף ידי נדרו יצא וכיון דבדיעבד יצא בשני כלים שפיר אית ליה לפלוגינהו כדי לקיים מצות בלילה ואכתי קשה מאי פירכא וי''ל דמנחה של ס''א משמע יותר מנחה אחת ממנחה קבועה סתם אע''ג דפריש בהדיא בכלי אחד אי נמי הך פירכא דוכי אין נבללין מאי הוי לרבנן פריך ונאמר דאית ליה לההוא תנא טעמא דר''ש דס''א אין נבללים יפה:

אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי שֶׁטָּבְלָה וְעָלְתָה וְנִמְצָא לָהּ עֶצֶם חוֹצֵץ בֵּין שִׁינֶּיהָ וְהִצְרִיכָהּ רַבִּי טְבִילָה אַחֶרֶת

Traduction

Ravin bar Rav Adda says that Rabbi Yitzḥak says: There was an incident involving a maidservant of Rabbi Yehuda HaNasi who immersed herself, and she ascended from her immersion and a bone was found interposed between her teeth, and Rabbi Yehuda HaNasi required her to perform another immersion. This demonstrates that according to Rabbi Yehuda HaNasi one may not have a foreign object even inside one’s mouth.

וְאָמַר רָבָא טָבְלָה וְעָלְתָה וְנִמְצָא עָלֶיהָ דָּבָר חוֹצֵץ אִם סָמוּךְ לַחֲפִיפָה טָבְלָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל וְאִם לָאו צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל

Traduction

And Rava says: If a woman immersed in a ritual bath and ascended from the water, and she then found on her hair an item that interposes between her and the water, what is the halakha? If she immersed soon after washing her hair, she does not need to wash her hair and immerse in the ritual bath a second time, as it can be assumed that this item was not there when she immersed, since her hair had been cleaned. But if she did not wash her hair immediately before immersing, she must wash her hair and immerse in the ritual bath a second time.

Rachi non traduit

אינה צריכה לחוף ולטבול. דודאי לאחר שטבלה בא עליה:

Tossefoth non traduit

אם סמוך לחפיפה טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול. והא דאמר בפ''ק דחולין (דף י.) טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אפילו נתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה עד שיאמר ברי לי שלא היה עלי קודם לכן התם בשלא טבל סמוך לחפיפה אע''ג דהתם לא מפליג ועוד אומר ר''ת דההיא דחולין לטהרות ומחמרינן טפי דאפילו טבל סמוך לחפיפה לא מועלת לו טבילה והכא איירי לבעלה והא דאמרינן בסוף שמעתין ולית הילכתא ככל הני שמעתתא כי איתמר הני לטהרות לא קאי אהך מימרא אלא קאי אכולהו מימרות דמכלי חרס ואילך ועוד אומר ר''י דאי הך דחולין מיירי לטהרות איכא לאוקמיה בשלא חפפה כלל כדאיתא בירושלמי דמסכת פסחים סוף פרק כל שעה נדה חופפת וסורקת וטובלת כהנת אינה חופפת וסורקת נדה כהנת חופפת וסורקת שלא תחלוק בין נדה לנדה וטעמא מפרש התם לפי שכהנת תדירה בטבילה לא החמירו עליה ובעיוני סגי לה ושוב פירש ר''ת דחפיפה לא שייכא אלא בראש והך דחולין איירי בשאר הגוף דליכא חפיפה וכן משמע לעיל דקאמר אשה לא תחוף אלא בחמין כו' וקאמר טעמא דמשרו מזיא ומדלא קאמר לא תחוף ראשה ש''מ דבכ''מ חפיפה שייך טעמא דמשרו מזיא דבמקום שער הוא ועוד מביא ר''י ראיה דאמרינן בפרק מרובה (ב''ק דף פב.) גבי עשר תקנות דעזרא שתהא אשה חופפת וטובלת ופריך מדאורייתא הוא וכו' מאי נינהו שערות ומשני לעיוני מדאורייתא דילמא מיקטר ואתא איהו ותקן חפיפה ומדקאמר דילמא מיקטר שמע מינה דאיכא חפיפה בראש ובכמה מקומות הוזכרה חפיפה אצל הראש אבל במחזור ה''ר שמריה מפרש בשם רש''י דבכל הגוף שייך חפיפה כדאמרינן בפ' כל כתבי (שבת דף קכ:) הרי שהיה שם כתוב על בשרו ה''ז לא יחוף ומיהו בכל הספרים ליכא אלא לא ירחץ ולא יסוך ועוד מייתי ראיה מדמייתי לקמן (נדה דף סז:) אההיא דאשה חופפת בלילה וטובלת בלילה מעובדא דהוה בי ריש גלותא ואמר לה עבדי חסרת דודי חסרת טשטקי חסרת פי' עבדי חסרת להביא מים להחם לרחוץ כל הגוף דאילו חפיפת הראש לא בעי כולי האי ומיהו לפירוש ר''ת אין ראיה שפירש עבדי חסרת להחם מים להטיל לתוך מי הטבילה הצוננין להחם וטשטקי הוא טשטקי דפיזא והוא כסא לישב עליו בבית המרחץ ורבינו סעדיה פירש טשטקי מסרקות היינו לחוף הראש הילכך אין לנו ראייה שיצטרך חפיפה בגוף אלא לעיוני בעלמא כמו בראש מדאורייתא ואע''פ שאנו מדמין אין לעשות מעשה אלא צריך לחפוף כל הגוף וכן מנהג כל הנשים לרחוץ כל הגוף עכשיו. [ועי' תוס' ב''ק פ''ב. ד''ה ושתהא]:

אִיכָּא דְאָמְרִי אִם בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁחָפְפָה טָבְלָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל וְאִם לָאו צְרִיכָה לְחוֹף וְלִטְבּוֹל

Traduction

There are those who state a slightly different version of Rava’s statement: If she immersed on the same day that she washed her hair, she does not need to wash her hair and to immerse in a ritual bath a second time. But if she did not wash her hair on the same day that she immersed, she must wash her hair and immerse in the ritual bath a second time.

מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִסְמַךְ לַחֲפִיפָה טְבִילָה לְמִיחַף בִּימָמָא וּלְמִטְבָּל בְּלֵילְיָא

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between these two versions of Rava’s statement? The Gemara answers: The practical difference between them is with regard to washing her hair close to immersion. According to the first version of Rava’s statement, she must wash her hair immediately before immersing, whereas according to the second version she has more time. Another difference between the two versions is with regard to washing her hair during the day and immersing at night immediately afterward. According to the first version of Rava’s statement, provided that she washed her hair immediately before immersing, it makes no difference whether or not she washed and immersed on the same day. Conversely, according to the second version she must wash her hair on the same day or night as her immersion.

Rachi non traduit

איכא בינייהו כו'. ללישנא קמא בעינן סמוך לחפיפה טבילה:

Tossefoth non traduit

איכא בינייהו סמוך לחפיפה טבילה. לא מיירי הכא מידי בהצרכת סמוך לחפיפה טבילה אלא לענין לתלות אחר הטבילה אם נמצא עליה דבר חוצץ קאמר דפליגי אם צריך לענין זה סמוך לחפיפה טבילה:

אָמַר רָבָא אִשָּׁה לֹא תַּעֲמוֹד עַל גַּבֵּי כְּלִי חֶרֶס וְתִטְבּוֹל סָבַר רַב כָּהֲנָא לְמֵימַר טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם גְּזֵירַת מֶרְחֲצָאוֹת הָא עַל גַּבֵּי סִילְתָּא שַׁפִּיר דָּמֵי

Traduction

§ Rava says: A woman may not stand on top of earthenware utensils that are submerged in the ritual bath and immerse. Rav Kahana thought to say: What is the reason for this? It is because the Sages issued a decree against immersing in this manner, as it appears like immersing in bathhouses, i.e., the purpose of the decree is to prevent women from thinking that it is permitted to immerse in a bathhouse, which contains drawn water and is not valid as a ritual bath. It can be inferred from this reasoning that it is permitted for a woman to stand on top of a plank of wood that is in the ritual bath.

Rachi non traduit

גזירת מרחצאות. שדרך מרחצאות לישב ע''ג אצטבאות של אדמה דדמי לכלי חרס ואתי למימר טבילה עולה בהן:

סילתא. בקעת עבה כמו בחברתה ולא בסילתא [ביבמות] (דף סג:):

Tossefoth non traduit

על גבי כלי חרס. גרסי' דשייך ביה גזירות מרחצאות שרגיל להיות ומצוי שם כלי חרס לצורך חמין:

אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא הָתָם טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּבָעֵית סִילְתָּא נָמֵי בְּעֵיתָא

Traduction

Rav Ḥanan from Neharde’a said to Rav Kahana that this is not the reason for Rava’s statement. Rather, there, in the case of submerged earthenware utensils, what is the reason that she may not immerse? She may not immerse because she will be afraid that she might fall off, and consequently she will not immerse herself properly. By the same logic, she will also be afraid when she is standing on top of a plank of wood, and therefore this is also prohibited.

Rachi non traduit

דבעיתא. שלא תפול ולא טבלה שפיר:

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אִשָּׁה לֹא תִּטְבּוֹל

Traduction

Rav Shmuel bar Rav Yitzḥak says: A woman may not immerse herself

Tossefoth non traduit

אשה לא תטבול בנמל. כתוב בספרים אע''ג דהשתא ליכא אימור ברדיוני נפל ופירש''י בנמל מפני שהספינות רגילות להיות שם כל שעה מצוי שם טיט ואע''ג דהשתא ליכא עליה טיט אימור ברדיוני בצאתה מן המים שכשכה רגליה במים ונפל ופי' נמי מפצי ביומי תשרי דבסמוך מחצלות תחתיהן מפני הטיט ולרבינו תם נראה כפירוש ר''ח לא תטבול בנמל כי בני אדם מצויין שם ובעיתא וממהרת מפני שבושה מבני אדם המצויין שם והוי דומיא דסילתא דהוי טעמא משום דבעיתא ופירש מפצי מחצלות כמין גדר בנהר לצניעות שלא יראוה עוברין ושבין ול''ג הכא אע''ג דהשתא ליכא כו' עד בסמוך גבי נתנה תבשיל לבנה וטבלה לא עלתה לה טבילה אע''ג דהשתא ליכא אימור ברדיוני נפל ומפרש ר''ת בשני דלתי''ן לשון נדידה ור''ח פי' לשון הוחלקה ונפל בירידה ובערוך פירש מפצי משום צניעות ור''ח פי' מקוואות ביומי ניסן משום דחייש לשאובין וכן פי' בערוך ותימה הוא מה שאיבה שייך וי''ל כי כמה צינורות מושכין לתוך הנהרות שהם בכלים שחקקן ולבסוף קבען אבל פירש''י עיקר דנוטפין כמקוה ואינם מטהרין אלא באשבורן ולא דרך זחילה ומשום מים חיים ליכא לפרושי כדפירש''י דתניא בתוספתא חומר בזב מבזבה שהזב טעון מים חיים [כו']:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source